"מלאת מחשבת אסרה תורה" - מושגי יסוד בהלכות שבת המקור ללט' אבות מלאכות דשבת. בתחילת פרשת "כי תשא" עוסקת התורה בפרשיית המשכן; פרטי ודקדוקי עבודת בניית המשכן לאחר מכן מופיע צווי מהקב"ה אל משה: "ואתה תדבר אל בני ישראל לאמור אך את שבתותי תשמורו..." - חז"ל לומדים מסמיכות שתי פרשיות אלו (משכן ושבת) את הקשר ביניהם. רש"י על פסוק זה אומר "... אעפ"י שהפקדיתך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה", כלומר אין השבת נדחית מפני המלאכות שנעבדו במשכן. גמרא שבת מט

שותפות עסק עם גוי בחו"ל (רמג, רמו) הקדמה (מתוך משנ"ב לסימן רמג') ישנם ג' סוגי מסחר בין יהודי לא"י ויש הבדל בהם בין שדה לבית מרחץ: א.אריסות - היהודי משכיר את השדה או בית המרחץ לא"י שיעשה בהם מלאכה והם חולקים בפירות. ב.שכירות - היהודי משכיר את השדה לא"י והאחרון נוטל את כל הרווחים ונותן ליהודי עבור השדה/המרחץ דמים קצובים לכל השנה. הדין בשני המקרים הנ"ל הוא שבשדה מותר לעשות כן גם אם נכללת בימי האריסות/שכירות שבת שבה עושה הא"י מלאכה. והטעם הוא כיון דאדעתא דנפשיה קעביד אבל במרחץ ג

הקדמה

הקדמה

הקדמה